החלטה בתיק ע"ר 48401-12-11
|
ע"ר בית משפט השלום באר שבע |
48401-12-11
31.7.2012 |
|
בפני : מיכל וולפסון |
|
| - נגד - | |
|---|---|
|
: איל ישראל מלכה עו"ד אברהם בר דוד |
: דלויה מרכז הבניה בע"מ עו"ד דלויה פנחס |
| החלטה | |
ערר על החלטת רשם, כב' הרשם עדו כפכפי, החלטה אחרת מיום 15/11/2011, שתוכנה דחיית בקשת המערער לפטור מאגרת בית המשפט בגין תביעה כספית שהגיש התובע נגד הנתבעת על סך של 836,422 ש"ח. העתירה היא לתת פטור או לחלופין לקבל חלקית את הערעור ולתת פטור חלקי.
נימוקי בא כוח המערער הם כי טעה כב' הרשם כפכפי כדלקמן:
כאשר הוא קבע כי מערער לא הרים את נטל ההוכחה להוכחת חוסר יכולתו הכלכלית עקב אי צירוף אסמכתאות. האסמכתאות הן שהמערער קיבל פטור מתשלום אגרת בית המשפט בהליך אחר, לאחר שהוכר כזכאי לסיוע משפטי מטעם לשכת הסיוע המשפטי.
כאשר הוא קבע להעדר סיכויי התביעה של המערער.
כאשר קבע כי המערער יכול לגייס את האגרה.
כמו כן נטען כי ההחלטה לא עולה בקנה אחד עם האמור בחקיקה והנהוג על פי הפסיקה .
תשובת בא כוח המשיבה הייתה כי יש לדחות את הערעור מהטעמים הבאים:
הפרקליטות לא צורפה כמשיבה. מדובר בתביעה מופרכת ומנוגדת לכתב ויתור המצורף לכתב התביעה. המערער מעלים מבית המשפט את יכולותיו הכלכליות ויש לקבוע את הערעור להוכחות לצורך הוכחת יכולתו הכלכלית. לצורך כך הוגש דו"ח לעיון בית המשפט בלבד (בקשה מס' 2). על כך ניתנה החלטה כי בא כוח המשיבה או ימשוך את הדו"ח או ימציא אותו לעיון הצד השני. בפועל הדו"ח גלוי בנט.
ב "כתב תשובה מטעם המערער" טען בא כוח המערער כי בא כוח המשיבה אינו יכול לדחוק ראיות חדשות בשלב הערעור. צודק בא כוח המערער. הדו"ח לא הוגש בהליך המקורי ועל כן אינו יכול לבוא בשיקולי בית המשפט בערעור.
כמו כן טען בא כוח המערער כי הוא מתנגד לניהול הוכחות בערעור.
מעבר לכך נטען גם כי הטיעונים ליכולת כלכלית נטענו בעלמא.
באשר לדרישה לצירוף הפרקליטות - נטען כי נסיבות תיק זה אינם מעלים שאלה עקרונית ולכן אין מקום לצרף את המדינה כצד.
נטען כי בשלב זה צריך התובע להראות כי אין מדובר בתביעת סרק. נטען כי היום גם כפיה כלכלית מוכרת ככפיה.
בטרם מתן החלטה בערעור לא מצאתי מקום לצרף את היועץ המשפטי לממשלה או לנהל הליך של "הוכחות".
הכרעה
על פי תקנה 14(א) לתקנות בתי משפט (אגרות), התשס"ז 2007 (להלן:" תקנות האגרות"). מבקש פטור מתשלום האגרה צריך להגיש לבית המשפט תצהיר שבו עליו לפרט את רכושו, רכוש בן זוגו , רכוש הוריו אם הוא סמוך על שולחנם ומקורות הכנסתו בששת החודשים האחרונים.
יחד עם זאת ראיה לכאורה להעדר יכולת היא החלטה של בית משפט לפטור מאגרה ( תקנה 14(ד)(1) לתקנות האגרות), או אסמכתא על הכרזה כחייב מוגבל או נקיטת הליכי פש"ר. הכרה של לשכת הסיוע המשפטי לא מהווה יותר אסמכתא להעדר יכולת לתשלום אגרת בית המשפט כפי שהיה ההסדר בתקנות הקודמות.
המערער נסמך על אותה הכרה וקבלת פטור בבית המשפט לעניני משפחה. כב' הרשם כפכפי התייחס לכך וקבע שאין די באותה החלטה כי השיקולים למתן פטור בתיק משפחה מקלים יותר.
אכן יש הסדר משפטי נפרד לתשלום אגרות בבית המשפט לעניני משפחה ( תקנות בית המשפט לעניני משפחה (אגרות), תשנ"ו- 1995). אך גם בהסדר האמור ישנה תקנה מקבילה לתקנה 14(א) לתקנות האגרות ( תקנה 9(א) לתקנות בית המשפט לעניני משפחה).
התוכן בעמוד זה אינו מלא, על מנת לצפות בכל התוכן עליך לבחור אחת מהאופציות הבאות:| הודעה | Disclaimer |
|
באתר זה הושקעו מאמצים רבים להעביר בדרך המהירה הנאה והטובה ביותר חומר ומידע חיוני. עם זאת, על המשתמשים והגולשים לעיין במקור עצמו ולא להסתפק בחומר המופיע באתר המהווה מראה דרך וכיוון ואינו מתיימר להחליף את המקור כמו גם שאינו בא במקום יעוץ מקצועי. האתר מייעץ לכל משתמש לקבל לפני כל פעולה או החלטה יעוץ משפטי מבעל מקצוע. האתר אינו אחראי לדיוק ולנכונות החומר המופיע באתר. החומר המקורי נחשף בתהליך ההמרה לעיוותים מסויימים ועד להעלתו לאתר עלולים ליפול אי דיוקים ולכן אין האתר אחראי לשום פעולה שתעשה לאחר השימוש בו. האתר אינו אחראי לשום פרסום או לאמיתות פרטים של כל אדם, תאגיד או גוף המופיע באתר. |
|